אסרף ואח' נ' חברת השמירה בע"מ ואח'

פסק דין

רקע כללי

1. התובע עבד אצל הנתבעת, חברה העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה (להלן גם "החברה") החל מיום 8.3.99 ועד לתאריך 01.10.04 בעבודות שמירה באתרים שונים.

לטענת הנתבעת, אין מדובר בתקופת עבודה רצופה, אלא בשתי תקופות עבודה נפרדות, האחת מיום 8.3.99 ועד 28.9.00 והשנייה מיום 1.1.01 ועד 1.10.04.

2.לטענת התובע, פוטר מעבודתו שלא כדין, על לא עוול בכפו, ללא קיום שימוע כדין ולאחר תקופת השעיה ארוכה בת שישה חודשים במהלכה לא קיבל שכר כלל.

ביום 25.9.11 הגיש התובע את תביעתו שבפנינו, בה מבקש הוא לחייב את הנתבעת לשלם לו שכר 6 חודשי ההשעיה, פיצוי בגובה 12 משכורות בגין פיטורים שלא כדין, תשלום פיצויי פיטורים והלנתם, חלף הודעה מוקדמת, תשלום דמי חגים לפי 10 ימי חג לשנה לכל תקופת עבודתו, תשלום הפרשי הפקדות לגמל, דמי הבראה לכל תקופת העבודה, פדיון חופשה, הפרשי דמי נסיעות לכל תקופת העבודה ותשלום סך של 1746 ₪ שנוכו משכרו בחודש 12/01, לטענתו - שלא כדין.

3.לטענת הנתבעת, כתב התביעה שהוגש רק ביום 25.9.11 הוגש בשיהוי קיצוני של 11 שנים מיום סיום עבודתו של התובע בתקופה הראשונה (28.9.00) ובשיהוי של 7 שנים בקירוב מיום סיום עבודתו של התובע בתקופה השנייה (01.10.04) וחלה התיישנות על חלק מרכיבי התביעה.

לטענת הנתבעת, התובע הוא זה אשר התפטר מעבודתו בחודש אוקטובר 2004 וזאת על מנת לעבור למקום עבודה אחר.

לטענת הנתבעת, התובע קיבל תשלום עבור כל הזכויות המגיעות לו ואף חתם בתאריך 15.3.05 על כתב סילוק וויתור. לטענת הנתבעת, יש לתת תוקף לכתב הוויתור עליו חתם התובע ובהתאם לכך לדחות את התביעה על הסף ולחייב את התובע בתשלום פיצוי בגין הפרת ההסכם.

עוד טוענת הנתבעת, כי מספר חודשים לאחר התפטרותו פנה התובע לנתבעת בבקשה לשלם לו מענק בשל מצבו הכלכלי והנתבעת ניאותה לשלם לו 3,500 ₪ כמענק מיוחד וללא שהייתה כל חובה מצידה לעשות כן. לטענתה, עם קבלת המענק התובע חתם על הסכם (נספח 2 לכתב ההגנה) בו צוין בין היתר, כי הוא מהווה כתב ויתור והודאת סילוק על פי סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג – 1963 וכן, כי התשלום מהווה גמר חשבון מלא וסופי בגין יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ובגין סיומם. אף מהטעם הזה יש לטענת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף.

4.הנתבעת הגישה כנגד התובע כתב תביעה שכנגד בו היא תובעת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרת כתב הוויתור והסכם הפרישה, ואת השבת מענק הפרישה.

5.בכתב ההגנה לתביעה שכנגד ציין התובע, כי כאשר הגיע למשרדי הנתבעת לקבל את פיצויי הפיטורים המגיעים לו, חויב לחתום על כתב הוויתור כתנאי לקבלת התשלום, וכי חתם עליו בשל מצבו הכלכלי הקשה תוך שהוא סובר כי מדובר בחלק מפיצויי הפיטורים שלו.

באשר להסכם הפרישה טוען התובע כי לא חתם עליו מעולם וככל הנראה חתימתו זויפה על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה.

התובע צרף חוו"ד גרפולוגית לתמיכה בטענתו כי החתימה על ההסכם אינה שלו.

6. אין חולק, כי על הצדדים חל ההסכם הקיבוצי בענף השמירה.

דיון והכרעה

האם קיים רצף בתקופת ההעסקה של התובע?

7.לטענת התובע, עבד אצל הנתבעת ברציפות החל מיום 8.3.99.

לטענת הנתבעת, כאמור, התובע לא עבד אצל הנתבעת ברצף, אלא בשתי תקופות:

תקופה ראשונה: מתאריך 8.03.99 ועד לתאריך 28.09.00